כבר בגיל 6 ילדות חושבות שגאונות זו תכונה גברית

ורוד זה לבנות, כחול זה לבנים. בנות משחקות בברבי ובנים במכוניות. בנות בוכות ובנים הולכים מכות, בנים רוצים סקס, בנות רוצות זוגיות. אז מה עומד מאחורי הרגלי חשיבה שסיגלנו לעצמנו על ההבדלים בין בנות לבין בנים? חשבתם פעם איך ההרגלים הללו משפיעים עלינו ועל הבחירות שלנו כבוגרים? במחקר שנערך בשלוש אוניברסיטאות, ניו יורק, אילינוי ופרינסטון שבארה”‘ב, החוקרים מצאו את התשובות דווקא בגילאים המוקדמים.

לילדים עד גיל חמש יש תפיסה עצמית מבוססת חשיבה עצמית ולא מושפעת מהסביבה, אך כבר מגיל שש כשמתפתח המקום החברתי בקרבנו, אנחנו נוטים להישמע להוראות השעה, והוראות השעה בעידן שלנו עדיין, לצערי, מייחסות תכונות כמו “מבריק”, “גאון” לבנים ופחות לבנות, ילדים חשים את הלך הרוח החברתי שנבנה בעיקר מסטריאוטיפים ובוחרים ללכת על פיו.

החוקרים ערכו שני ניסויים בבית הספר; בקבוצה של ילדים בני חמש ובקבוצה של ילדים בני שש ושבע, סופר סיפור שבו לא גילו מהי הזהות המינית של דמות הגיבור, אך סיפרו המון בשבחי הדמות וציינו שהיא “מבריקה” ו”גאונה”.

לאחר שסיימו לספר את הסיפור פרשו בפני הילדים תמונות של דמויות (נשים וגברים) וביקשו מהילדים לבחור דמות אחת שתייצג הכי טוב את הדמות שעליה מדובר. בקבוצה של בני החמש, הבנות בחרו בדמויות של נשים והבנים בחרו בדמויות של גברים. כלומר, כל אחד מהילדים בחר את המגדר שלו כמייצג את הדמות ה”מבריקה”. kids-girl-pencil-drawing-159823 (1)

בקבוצת הילדים בני השש והשבע, רוב התמונות שנבחרו היו של דמויות גבריות כמתאימות לתיאור של “מבריק”. בניסוי נוסף שנערך בקבוצת הילדים בני השש והשבע, שבו הילדים התבקשו לבחור בין משחק “מאד מאד חכם” למשחק “מאד מאד קשה”. הרוב בחרו במשחק ה”מאד מאד קשה” אך נצפתה מגמה גוברת של בנות שמתרחקות מהמשחק ה”מאד מאד חכם”.

בסופו של דבר, בבואנו לבחון את הבחירות שלנו בחיים, בעיקר בתחום התעסוקה, אנחנו יכולים לראות כיצד הטמעת הסטריאוטיפים שמתרחשת כבר בגילאים המוקדמים והרכים שלנו, מחלחלת ומעצבת לנו את התודעה. זה יכול להסביר במידה רבה מדוע אחוז הנשים המועסקות במקצועות המחקר הריאליים כמו מדע, טכנולוגיה, מתמטיקה והנדסה בארה”ב עומד רק על 30%.

לא פחות ממה שחשיבה סטריאוטיפית מעצבת את התודעה, היא מצמצמת את טווח הבחירה בעיקר בתחום התעסוקה ולכן אנחנו פוגשים פחות נשים במקצועות הריאליים, גם היום. במחקר שנערך ב-2015 בישראל על ידי ויקטור לביא, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה ומהאוניברסיטה העברית וד”ר אדית זנד, כלכלנית מבנק ישראל, נמצא כי מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה, מה שגורם לתגובת שרשרת, כך שפחות בנות נרשמות ללימודי תואר במדעים, בגלל ציוניהן הנמוכים יותר.

ב-2009, 48% הבנות היוו רק שליש מהנבחנים לבגרות בפיזיקה ובין הלומדים לבגרות בחמש יחידות במדעי המחשב רק 30% היו בנות. הפערים האלה מלווים את הבנות גם באוניברסיטה, נשים מעדיפות ללמוד מדעי החברה והרוח, וגברים את שאר התחומים.

הבשורה הטובה? הילדים הם המראה שלנו, כל מה שעלינו לעשות, זה להתבונם בהם וללמוד מהם על עצמנו. ואולי להתחיל את התיקון שלנו – כבר בדור הצעיר.

pexels-photo-287335

אודות הכותב

שרינה דורון קלנדרוב

שרינה דורון קלנדרוב

תגובות

תגובות

הוסף תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה